יום שבת 23.5
19:30 כלא
לידור יושב בכלא.
בבידוד.
אין לו עם מי לדבר מלבד הסוהר שמתעלם ממנו.
אין לו מה לראות מלבד צלליות חולפות בחריץ שמתחת לדלת, נמלה שמסתובבת סביב עצמה וכתמי רטיבות על התקרה.
הוא כלוא בתוך המחשבות שלו – על העבר, על מה יכול היה לעשות ועל המערכת שהכניסה אותו לשם.
בין בידוד לבמה נוצר מרחב בו אסיר וצופה נפגשים, מכירים ומסתכלים אחד לשני בעיניים.
בהשראת המחשבות, הרגשות והרעיונות של אילדר רפאל
קרדיטים: משחק וכתיבה: דורון כוכבי | בימוי: דורון כוכבי וארי פולמן | יעוץ אמנותי: לואיג'י סראבו
21:00 בקיצור
איך קוראים לנביא
מתחת לגשר, בחושך מוחלט, מרצה מוערכת מנסה להיזכר איך קוראים לנביא.
היא בטוחה שרק הוא יכול להציל אותה.
בחוץ התלמידים שלה מחפשים, מנסים למצוא
קרדיטים: משחק: רבקה מיכאלי | בימוי: תמר קינן | כתיבה: מיכל אהרוני
תקשיבו לי טוב
אל תקשיבו לאלה שמנסים לשקר, להטעות, להוציא מההקשר, ובטח לא לאלה שקוראים להדיח אותנו מהאירוויזיון. התרחשו דברים בשנתיים האחרונות. אין להכחיש. חלקם חמורים. גם את זה לא ניתן להכחיש. אבל בסך הכול עשינו את מה שהכריחו אותנו לעשות. אני לא אוכל להמשיך אם לא תקשיבו לי. גם אתם לא. תקשיבו לי טוב. תקשיבו רק לי, טוב?
קרדיטים: משחק: ניר ברק | מאת: עדו סתר | בימוי: דורי אנגל
זמן
ליאור, אב שכול מהמלחמה האחרונה, משתף על המקרה המצער שפקד את משפחתו: עומרי, בנו, נפל לפני חודשיים ומאז אותו בוקר שדפקו אצלם בדלת, הוא איבד את תחושת הזמן. בזמן ששרון, אשתו, יוצאת למסע משלה להתמודד עם האובדן הנורא, ליאור שוקע על הספה בבית, מכוסה בכירבולית צהובה, עם חור בלב, מחשבות שחורות וקללת הזמן.
מונולוג על אובדן, זיכרון, והמקום שבו הזמן נעצר.
קרדיטים: משחק: יגאל שדה | כתיבה ובימוי: רובי קסוס
אב-טיפוס
קומדיה נוירוטית וחשופה על הרגע שלפני הרגע הגדול. במסדרון בית החולים, יוצא האב לעתיד למסע אסוציאטיבי פרוע בין דור האבות הקשוחים שבנו הכל בידיים, לבין דור הבנים שכואב להם בפרק היד מהקלדה. יצירה אינטימית ומפתיעה על גבריות שבירה, אבהות והזכות לקטר, שמהלכת בווירטואוזיות על הגבול הדק שבין חרדה לאופוריה.
קרדיטים: משחק: דולב אוחנה | כתיבה ובימוי: ארז חן
לא התקבלתי
אחרי שלא התקבלה גם למסלול המלא של התיאטרונטו, אביה ברוש ירושלמי, השחקנית שלא ידעתם על קיומה, השתחלה לקצרנטו עם הרצאה מעוררת השראה. בואו לקבל את הסודות והטיפים להגשמת חלומות, משחקנית עם מוניטין מרשים של 17 שנות כישלונות.
מונודרמה אוטוביוגרפית קומית טרגית מוזיקלית.
קרדיטים: משחק וכתיבה: אביה ברוש ירושלמי | בימוי ודרמטורגיה: אסף משה | לחנים: יאיר סרי
רטרוספקטיבה
רטרוספקטיבה הוא מטה-עלילה בה נפגשים אדם, כיסא, וצופים עם קול מן העבר.
קול מהעבר נוכח, שולט ומכווין את הקשרים במרחב, אך כוונותיו אינן ברורות.
אדם מתרוצץ במרחב ומנסה לעמוד בהנחיות של קול מן העבר.
כיסא מתבונן בדאגה על המתרחש.
צופים מנסים לעקוב אחר חוקי המשחק.
בתוך משחק מתמיד של שליטה ובחירה, המופע בוחן את יחסי הכוח בין קול, גוף וחפץ, בין דטרמיניזם לבין רצון חופשי, במרחב בו הרשות נתונה והכל ידוע מראש.
קרדיטים: משחק ובימוי: דור רגב | עיצוב סאונד, תמיכה טכנית אומנותית רגשית ונפשית: ענבר הלוי
יום ראשון 24.5
18:30 פינגווין
ויקטור, סופר כושל ובודד, אדם חסר חשיבות שחי בדירה עלובה עם חברו היחיד, מישה הפינגווין. הוא מקבל הצעה שאי אפשר לסרב לה – לכתוב מאמרי הספד בעיתון על אנשים חיים עבור סכום מכובד. אבל מהר מאוד צצה בעיה מפתיעה, כל אדם שויקטור כותב עליו מחוסל.
הצגה מרירה-משעשעת, נוגעת ומוזרה על בדידות נוחה, במציאות שבה מתערבבים מַאְפִֿיָּה, פוליטיקאים, תקשורת, אמנות, מוות ופינגווינים.
"הפינגווין" הנה עיבוד חופשי לרומן "המוות והפינגווין" מאת אנדריי קורקוב.
Stage rights by Diogenes Verlag AG Zürich
קרדיטים: משחק: אלון פרידמן | מחזה: עמית ארז | בימוי: שלום שמואלוב | עיצוב תפאורה: נטשה נאומוב | עיצוב תאורה: מתן פרמינגר | עיצוב תלבושות: לוקאס ליברמן | עריכה מוסיקלית: אלון פרידמן
21:00 היי שקטה
סיפורה של ״אשת המילואימניק״ – גיבורת העל
מונודרמה על החיים בצל המלחמה, ועל המלחמה בצל החיים
סינופסיס:
רונה, אשת מילואימניק צעירה, מנסה לדבר על עצמה כשברקע סיפורו של ישראל, בעלה הפוסט-טראומטי שלחם במלחמה. כולם אמרו לה שהיא צריכה לדאוג גם לעצמה בתקופה הזאת, אבל האם בכלל מותר לה לדבר כשלא היא זאת שסובלת? מתוך חדר הפסיכולוגית היא נודדת אל זכרונות ותקופות שלא מרפות, ובוחנת לעומק מה זה אומר לחיות עם טראומה. בתוך עולמה הקטן היא מעיזה לברוא חלומות גדולים – על שלום, שלווה ואהבה ללא פחד, כשהגבול המטושטש בינה לבין ישראל מהדהד בכל רגע. בחדשות אמרו שהמלחמה הסתיימה, אבל האם בביתה המלחמה אי פעם תיגמר?
מחזה ובימוי: אליענה מגון | משחק: בר כהן מוראד | מוזיקה מקורית: יהונתן מגון | מעצבת תפאורה ותלבושות: יובל שיזף | מעצב תאורה: רותם אלרואי | כתיבה וביצוע מונולוג מוקלט: אדם הירש | ליווי אומנותי: עמית זרקא
תודות: שמעון מימרן, דניאל כהן לוי, צליל צביאל, מעיין אליה קמל, הראל מוראד, רועי יוסף, לילך ידידיה; ותודה מיוחדת וחשובה ביותר: לאדם הירש – אהבת חיי.
יום שני 25.5
18:30 גן רסיסים
אייל הוא מוכר בפיצוצייה שחולם להביא את המכה הגדולה. הוא משקיע בגן של ילדי פליטים ונכנס כשותף ״שקט״.מהר מאוד הוא מוצא את עצמו לבד עם 18 זאטוטים, אימהות, אבות, סייעות, נושים ורשויות – וכל זה ללא הכשרה או רצון, ללא כישורים או אישורים מלבד הכסף. בהמשך דווקא הילדים הם אלה שמלמדים אותו מהו רווח אמיתי ומעניקים לו משמעות חדשה לחיים.
*מבוסס על סיפור אישי מצחיק ונוגע ללב.
קרדיטים: משחק וכתיבה: אייל רז | בימוי ומוסיקה: ליאור זכאי | דרמטורגיה: ירון אדלשטיין |עיצוב במה ותלבושות: רוני חרד | עיצוב תאורה: ליאם שניצר
20:30 גדליה
מחזה מאת תומש לפי "בארטלבי" של הרמן מלוויל
יפת הוא מנהל משרד לייצור וממכר תשמישי קדושה ומעסיק כמה סופרי סת"ם. יום אחד הוא מקבל לעבודה בחור מוזר בשם גדליה. לאט לאט מתחיל גדליה לערער את יסודות המציאות של יפת ואת בסיס קיומו. מתחיל כקומדיה, ממשיך כסרט אימה אפל, הופך למחזמר ומסתיים כ…
קרדיטים: משחק, מחזה, שירים ולחנים: תומר שרון | מוזיקה, עיבודים וגיטרה: שלומי מנצור | תאורה: יאיר סלמן
