״במחשכים המזכירים את הנקודות הנמוכות ביותר של האוקיינוס,
משהו סמיך עוטף כל עצם, מכביד על התנועה, מקשה על הנשימה.
במקרה הרע, כל נקודה זוהרת היא מלכודת, ובמקרה הטוב היא הזנב של עצמך.
הגבול מטשטש בין נשיקת שפתיים למלתעות נפערות.
קרב מחשל הוא אקט של אהבה בעוד שחיבוק משאיר אחריו רק געגוע לחום.
במעמקי הזפת יכולים לגדול רק אלמוגים שדרכו עליהם״
איתמר ג׳וניור אזולאי
ניהול אמנותי, כוריאוגרפיה וקונספט | אייל דדון
יוצרת שותפה, מנהלת חזרות ולהקה | תמר ברלב
רקדנים.יות יוצרים.ות | רני בן סימון, אורי משה עופרי, מורן מילר, ליסה מקלאוגלאן, אביתר עומסי, אור ששי
תלבושות | תמר ברלב, אייל דדון
עיצוב תאורה | פליס רוס
מוזיקה | גיל נמט ואייל דדון
יועץ אמנותי, שותף ליצירה ומדיה | גיל נמט
שותף ליצירה והכוונה | יגאל פורמן
עיצוב גרפי | דורית טלפז
תפעול תאורה | שי יהודאי
עיצוב במה | אייל דדון
קרדיט צילום: פיני שניר