באפריל נפתחה במוזיאון לואי ויטון בפריז תערוכת היחיד הגדולה ביותר שהציג המוזיאון בעשר שנותיו עד כה. תערוכת הענק ״דיוויד הוקני 25״ מתפרסת על פני 11 אולמות התצוגה בכל מפלסי המוזיאון ומתמקדת ברבע מאה האחרונה (אך לא רק). הוקני מוכיח לעצמו ולעולם שבגיל 88 הוא יכול עוד לחדש, ושיש עוד הרבה מה לראות (ולשמוע) על אחד האמנים המוכרים והיקרים ביותר בעולם – בלוקבסטר שמצליח לקרב גם קהל שנוטה פחות לפקוד מוסדות אמנות.
מהזווית שלנו, אפשר לראות את התערוכה כמרענן הרשמי של תקופה לא קלה. אם יש דבר אחד שנוכל ללמוד מדיוויד הוקני – הרי זו הגישה האופטימית הבלתי מתפשרת שלו לחיים ולעולם. כמי ששנות ילדותו המעצבות עברו עליו במלחמת העולם השנייה; כנער הומו בתקופה של איסור והוקעה של שונות חברתית; כצעיר אנגלי אלמוני, שיצא לכבוש את העולם הזהוב של לוס אנג׳לס – לפי הוקני תמיד יהיו גם חדשות טובות, או במילותיו שלו ״הם לא יוכלו לבטל את האביב״.
גם אם עברנו מגפות ואסונות, והאקלים הולך ומתחמם; והעולם טובע בסכסוכים אזוריים כמו זה שלנו; עסוק במלחמות סחר וחוקים קפריזיים נוסח אמריקה; בהיפר צרכנות ופייק ניוז שמאיימים מכל עבר – לכו להוקני. קודם כל כי זה יעשה לכם טוב. שנית כי יש מה ללמוד ממנו, ומהאמנות הנפלאה שהוא יודע לעשות: הכישרון והצבע, השפע והתעוזה, להיות מורכב ופשוט וטכנולוגי ונאיבי, ולעבור עשור אחר עשור ולהיות תמיד סקרן ונלהב. איך הוא עושה את זה, לאורך 8 עשורים?
אם תרצו להבטיח מקומכם גם בהרצאות על ונציה ובאזל – ניתן לרכוש כרטיס משולש ומוזל לסדרה הבינלאומית > לחצו כאן
צילום : יובל סער
