Encore – הזדמנות שנייה לרושם ראשוני על מחול – סדרת מופעים

על פי מילון מורפיקס ומילון קיימברידג', בעברית, התרגום הקרוב ביותר למילה Encore"" הוא "הדרן" – משמעותו "חזרנו" או "נחזור", ומקורו במנהג יהודי לסיים מסכתות בתלמוד עם בקשה ל"הדרן".   במקור מדובר במילה צרפתית שמשמעותה "עוד", "שוב" "מחדש" או "תוספת".

בסדרת המופעים שאצרה מאי זרחי בניהולו האמנותי של עידן שוורץ כל המשמעויות תקפות: Encore  מזמינה אתכם לצפות ביצירת מחול קצרה ובסיומה תוספת מרתקת של שיחה מעוררת מחשבה עם היוצר.ת. מפגש שיעניק הצצה לתהליך היצירה  ולסיפור שעומד מאחורי המחול בו זה עתה צפיתם. עם סיומו של השיח שיקנה עוד כלים ומושגים להתבוננות מעמיקה נצפה ביצירה מחדש ונחווה אותה שוב מזווית אחרת.

בסדרה יוצגו ארבע יצירות מאת: מור שני, מיקה קופפר, רועי אסף ומור דמר. את השיחות והמפגש עם האמנים.יות יערכו לחליפין עידן שוורץ ומאי זרחי.

בעמוד זה ניתן לרכוש את הסדרה כולה במחיר של 240 ₪ או מופע בודד במחיר של 80 ₪

 

15.12.26

שחור משוגע | מאת: מור שני

״שחור משוגע״ הוא דואט המזמין את הצופה להתבונן בגוף הגברי במצב של מלחמה מתמשכת; מצב בו הוא אינו רק גופם של אנשים פרטיים, אלא אייקון של גבורה ומוות, וככזה, יש לו כוח משיכה אולטימטיבי. דרכו מתברר שהאלימות אינה היפוכה של התשוקה והתוקפנות אינה היפוכה של האהבה. האלימות אינטימית מטבעה – היא דורשת חיכוך מתמיד, גוף אל גוף, ועיסוק אובססיבי באויב, כוונותיו, מניעיו ותשוקותיו. הפטאליות של גוף הגברים מעוררת ומסוכנת: כשהם נצמדים זה אל זה בשדה הקרב הם לא רק נלחמים, הם רוקדים; מפתים אותנו עם משמעת, זיעה וכוח.
את הריקוד שלהם מלווה המוזיקה של יוליוס איסטמן, מלחין קוויר מהאוונגרד האמריקאי, שביצירתו crazy nigger מנכס את שפת השנאה והופך אותה למניפסט מוזיקלי של עונג מופרע – עונג של מי שמרותקים לאסון של עצמם.

גרסה מוקדמת לעבודה נוצרה כחלק מיצירת מחווה ל״שולחן הירוק״ (1932) מאת קורט יוס, הנחשבת לבלט האנטי־מלחמתי הראשון, והוצגה בפסטיבל ישראל 2026 במסגרת ההפקה ״כל הרוחות״, בניהולם של שני תמרי ומשה שכטר אבשלום.
כוריאוגרפיה – מור שני

 רקדנים יוצרים: מתן כהן, גיא דוידסון. 

 משך הערב – 80 דק'   | מחיר למופע בודד 80 ₪

 

29.12.26

הולכת על שתיים | מאת: מיקה קופפר

רוקנתי מה שיכולתי
כדי שאוכל לראות ולהקשיב יותר טוב.
עכשיו קל יותר לאלף את הגוף,
להסדיר מחדש את הצורות המתקיימות בו.

העבודה עוסקת בהתמודדות שלי ככוריאוגרפית ורקדנית בה אני מחפשת לאתגר את הלוגיקה הפיזית המוכרת של הגוף שלי כדי להאיר אותו מחדש ולחשוף את יכולותיו הפואטיות. נקודת ההתחלה היא ההבנה הפשוטה: הגוף רוצה לזוז. אבל איך? זהו תהליך אישי וחשוף של למידה, הפנמה ובחירה. העבודה מציעה לחזור למרכיבים הבסיסיים ביותר, להישיר מבט ביחסי הכח הפנימיים, ומתוך מה שיש, ולהתחיל לבנות עולמות חדשים.

יוצרת ומבצעת: מיקה קופפר
מוסיקה: Fratres – Arvo Pärt
ליווי בשלבים שונים של היצירה: מנחם גולדנברג, יעל ונציה, איילה פרנקל, נטלי צוקרמן, מירב דגן, סתיו מרין. חלק ראשון של העבודה עלה בבכורה בפסטיבל אינטימדאנס בניהולן האמנותי של מירב דגן וסתיו מרין והגרסה המלאה עלתה בבכורה בפסטיבל כלים 2023 בניהולן האמנותי של איילה פרנקל ונטלי צוקרמן.
בתמיכת הקרן ליוצרים עצמאיים, מועצת הפיס לתרבות ואמנות, קרן רבינוביץ', פסטיבל 'אינטימדאנס' בתמונע.

משך הערב – 80 דק'   | מחיר למופע בודד 80 ₪ 

 

12.01.27

Girls | מאת: רועי אסף

שלוש נשים באדום, על רצפה לבנה צרה, חושפות עצמן לקלישאות העיקשות על נשיות המופיעות על כל צעד ושעל. הקולות מתגברים כדי לרַצות, כדי למחות, כדי לפייס. המחוות מזעריות, פתייניות – כאילו יצאו מתוך קטלוג הפנטזיה הגברית.
שלוש נשים מתאספות כאן ומנהלות דיאלוג מורכב עם ציפיותיה ודרישותיה של החברה, אשר מוטלות – בחשאי, בעוצמה, בלי הרף – על כתפי כל אחת ואחד מאיתנו.
קשה לכתוב על גירלז. היא מתנגדת לפירוק כמו יצור חי. היא מצליחה באופן פלאי כמעט, להיות דבר והיפוכו; זו עבודה פורמליסטית עד העצם שאין בה טיפת נוקשות ויובשנות. היא מלאה חן אבל גם חוכמה ועומק, קלת דעת ומחפצנת (גם) ובו בזמן ביקורתית וספוגה בתוגה וכאב. "
עיר האושר ll הבלוג של מרית בן ישראל
מאת: רועי אסף
עיצוב תאורה: יאיר ורדי
מופיעות: יעל צרפתי, ליה אבישי, רות דגאי
עיבוד ועריכה מוסיקלית: רעות יהודאי
מוסיקה: Penny Serenade/Das Pfennig-lied (Melle Weersm
End of the World (Arthur Kent and Sylvia Dee)
Mambo No. 5 (Perez Prado)
La noche de los Mayas (Silvestre Revueltas, conductor Gustavo Dudamel, Simón Bolívar Symphony Orchestra of Venezuela)
You Are So Beautiful (Billy Preston and Bruce Fisher)
Girls Just Wanna Have Fun (Robert Hazard)
Abends in der kleine Bar (feat. Rudi Schuricke)
Die Götter Griechenlands D.677 (Franz Schubert, singer Bernarda Fink)
ליווי אמנותי: רונית זיו במסגרת הרמת מסך 2013 יאיר ורדי במסגרת אינטימדאנס 2014 אריאל פרידמן 2013-2023

משך הערב – 80 דק'   | מחיר למופע בודד 80 ₪ 

 

26.01.27

רוקעת | מאת: מור דמר

בתוך גיאוגרפיה גולמית וחושית, הגוף נעשה נקבובי ופראי. שם, פוגש את הלא־נודע. היסטוריות וסיפורים נשזרים ונפרמים זה מזה, חושפים ממד מופשט שמעבר לייצוג. דרך המחול, הגוף הפיזי נעשה מנגנון מַעֲבָר לעולמות אחרים, אלפבית שמעבר לזיהוי. כך שהמחול הופך לנבואה ולחידה, הכותבת את ההווה ומוחקת את עקבותיה.
כוריאוגרפיה וביצוע: מור דמר
עין חיצונית: סיגל צוק
מוזיקה: גון צדוק
עיצוב תלבושות: מיכיאל קוייפר

העבודה נתמכה ע״י קופרודוקציה של DOCK ART ברלין ובתמיכת מחלקת הסנאט לתרבות ואירופה ברלין.

משך הערב – 80 דק'   | מחיר למופע בודד 80 ₪ 

***

פורמט הסדרה פותח  המוזיקאי ארנולד שנברג ב-1918, אז נהג לחשוף יצירות חדשות של מוזיקה עכשווית לקהל, באמצעות מופע – שיח – מופע חוזר. בשנת 2012 אומצה מתודה זו על ידי רות אנדרוולד ולאונרד גרונד, צמד אמנים חוקרים מוינה שאמצו את המתודה ויישמו אותו בערבים שמוקדשים לאמנות חזותית. בסדרה זו אנחנו מאמצים את הפורמט מתוך תשוקה לעולם המחול ובמטרה להנגיש את היצירה, להעצים את החוויה ולשאוב את צופה אל תוך הקסם והמורכבות של היצירה.

ניהול אומנותי: עידן שוורץ

יוזמת ואוצרת הסדרה: מאי זרחי

צילומים: דור קדמי, Bartłomiej Jan Sowa, אפרת מזור