מוזיקה היא השפה שבה נשמעים הרגשות העמוקים ביותר של אנשים וילדים, אלה שאינם יכולים להתנסח במלים. מוזיקה היא הערוץ שדרכו זורמת הנפש. מוזיקה מעצבת, מגדירה ומגבשת את האישיות של ילדים ואנשים. כל אלה הן כבר לא רק אמירות בעלמא, אלא תיאוריה מדעית מוצקה שנמצאו לה ראיות מבוססות במחקר האמפירי.
עשרות מחקרים אקדמיים בפסיכולוגיה, רפואה ומדעי החברה מצאו קשרים ברורים, ישירים ועמוקים בין מוזיקה לבין מבנה האישיות, תכונות אופי ורגשות. מחקר מ-2016, של הפסיכולוגית אליזבת ג' ולה והרופא ד"ר גרגורי מילס מאוניברסיטת מיין, ארה"ב, תחת הכותרת: "אישיות, מוזיקה והעדפות: השפעת הפתיחות למוזיקה על יכולת ההתנסות וההחצנה" בחן 122 סטודנטים באמצעות שאלונים ומצא קשרים עמוקים בין אופיים להעדפות המוזיקליות שלהם. מחקר ישראלי מ-2021 של ד"ר אורי לשמן, מביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב וד"ר רון הירשפרונג מהמחלקה לתעשייה וניהול באוניברסיטת אריאל, שהתבסס על ניסוי בהשתתפות 150 סטודנטים מצא כי הצצה זריזה לפלייליסט בשירות הסטרימינג שלך מספקת אבחון פסיכולוגי רציני של אישיותך. מחקר על ציפורי שיר של חוקר המוח פרופ' קימינובו סוגיה מאוניברסיטת UCF בקליפורניה מצא כי העיסוק במוזיקה יוצר נוירוגנזה – לידה של תאי עצב חדשים במוח מתוך תאי גזע.
שפע של מחקרים אנתרופולוגיים מראים שמוזיקה מהווה עניין משותף לכל בני האדם בעולם. מחקר של אוניברסיטת הרווארד מ-2019, שהתבסס על מחקרים של כל התרבויות האנושיות, מצא כי "מוזיקה קיימת בכל חברה אנושית שנצפתה". משבטי ציידים–לקטים, אינואיטים ואבוריג'ינים, ממצרים העתיקה ובבל, ועד גורדי השחקים של מנהטן ושיבויה, בכל מקום וכל זמן שבהם חיים בנות ובני אדם הם שרים, מתופפים, מחללים, פורטים ומושכים בקשת.
מחקרים התפתחותיים בילדים מצאו כי ילדים מגיבים למוזיקה בכל הגילאים – כולל עוברים ברחם אימם! תנועות האיברים ודופק הלב של העוברים משתנים בתגובה לצלילים.
נמצא כי האזנה למוזיקה ונגינה משפרים את החשיבה המרחבית של הילדים. מוזיקה משפרת את הזיכרון: ילדים שמנגנים מפתחים זיכרון טוב יותר מילדים אחרים. המוזיקה משפיעה לטובה על מצב הרוח של הילדים; גורמת לתגובות ביולוגיות חיוביות במוח ובמערכת העצבים שלהם; משפרת את הריכוז, שיתוף הפעולה והמשמעת העצמית: בגני ילדים שבהם הייתה פעילות מוזיקליות, נמצא מעל לכל ספק כי היאמעלה את רמת הריכוז של הקטנטנים, גורמת להם להשתתף יותר בפעילות ולהיות ממושמעים, חברותיים, שלווים ומרוצים יותר.
המחקרים מאוששים את מה שאנשי הרוח אומרים כבר אלפי שנים: "המוזיקה מביעה את שלא ניתן לומר על מה שאי אפשר להחריש" (ויקטור הוגו); "המוזיקה מבטאת את טיבו העמוק של העולם"(ארתור שופנהאור); "ללא מוזיקה החיים היו שגיאה" (פרידריך ניטשה); "מוזיקה היא השפה האוניברסלית של המין האנושי כולו" (הנרי וודסוורת' לונגפלו); "טוב לאדם להחיות את עצמו עם איזה ניגון, כי ניגון הוא דבר גדול וגבוה מאוד. לכל בריאה ובריאה ולכל יצור ויצור יש ניגון משלו" (רבי נחמן מאומן); "הַמוּזִיקָה יוֹדַעַת עָלֵינוּ כָּל מַה שֵׁיֵּשׁ לָנוּ לָדַעַת עַל עַצְמֵנוּ " (אבות ישורון).
אבל בעצם, אנחנו לא באמת צריכים את המחקרים ודברי החכמה כדי לדעת את כל זה. מספיק להתבונן בעצמנו בילדונת בת שלוש רוקדתומקפצת לצלילים של מנגינה סוחפת. מספיק שנקשיב לשיחות של ילדים גדולים יותר, שבהן הם מגדירים את עצמם דרך הפלייליסטשלהם בSpotify-. והאמת? מספיק שניזכר בשיחות כאלה שהיו בינינו בילדותנו (ירדנה ארזי או עופרה חזה? "בנזין" או "תיסלם?").
ואם נריץ לעצמנו בראש את הרגעים היפים ורבי המשמעות ביותר של חיינו, נגלה שכל אחד ומהם חרוט בנפשנו בשיר או מנגינה כלשהי.כמעט לכל אחת ואחד מאתנו יש שיר שמזכיר לו אירוע גדול מחייו, שיר שכאשר שומעים אותו במקרה, הדמעות כמעט זולגות מעצמן.השיר של הבת-מצווש; השיר של מסיבת הסיום של י"ב; שלנו ושל הילדים; השיר שהעברת אתו את הטירונות; הפלייליסט של הטיול הגדול; המנגינה של walking down the isle בחתונה; מנגינת הפתיחה המטופשת של הסדרה, ש(אל תגלו, אבל) אנחנו פשוט מכורים לה; ולהבדיל – השיר שמנציח עבורנו את אלה שכבר אינםנמצאים כאן.
אנשים אוהבים לנגן ולשיר. יותר מזה: אנשים, וילדים במיוחד, זקוקים לשירה ולנגינה, צריכים אותה. ולא לצורך מעשי כלשהו. מרבית הילדים לעולם לא יהיו בטהובן וגם לא בילי אייליש ולא באמת יחלמו להיות כאלה, ולא יעלו על דעתם להפוך את המוזיקה לקריירה או למשלח יד. הם זקוקים למוזיקה, ומוכנים להפתיע למענה את עצמם ואותנו, להתנתק למענה מהמסכים הממכרים ולהקדיש שעות לאימונים, פשוט בגלל שהם זקוקים לה.
מבלי משים, ילדים נמשכים למוזיקה כי היא מסייעת להם לעצב את אישיותם ולהגדיר את עצמם. כי היא מרגשת, מעסיקה ומאתגרת אותם, מכוונת אותם לשאוף למעלה, להתקדם ולהצטיין, מוציאה מהם את המיטב שבהם. מוציאה אותם מהבדידות הדיגיטלית ומחברת ביניהם לזוגות, שלישיות, להקות ותזמורות.
הקונסרבטוריון הוותיק של חטיבת הביניים סמדר, שעבר ב?? למרכז תאו, הרצליה, מציע שיעורים בכלי נשיפה (חליל, סקסופון, חצוצרה, קלרינט וטרומבון), תופים וכלי הקשה, פסנתר, גיטרות ובס, כלי נשיפה (כינור, צ'לו, ויולה וקונטרבס) ופיתוח קול, במוזיקה קלאסית, ג'ז, מוזיקה אתנית, לטינית ואלקטרונית. מתקיימים בו שיעורי תיאוריה ברמה גבוהה ומגוון שיעורים בהפקה מוזיקלית, כתיבה, הקלטה, סאונד סינתזה, פרפורמנז ו-ambience.
השיעורים בקונסרבטוריון מיועדים לכל הגילאים והרמות, מגילאי הגן ועד לתלמידי רסיטל לבגרות ולמבוגרים. תכנית הלימודים מותאמת לכל אחת ואחד לפי צרכיהם ויכולותיהם האישיות. בה-בעת, זוהי גם תוכנית קבוצתית וחברתית. הילדים מתאמנים גם בשיעורים פרטניים וגם בתזמורת ובשיעורי תיאוריה קבוצתיים. במהלך השנה הילדים יופיעו מול הוריהם, בני משפחה וחבריהם בקונצרט כיתתי, קונצרט מחלקתי, קונצרט סיום וקונצרט מצטיינים ובבמה פתוחה לכל התלמידים המתקיימת מדי חודש. לפעמים מתקיימות גם סדנאות אורח של אמנים מוכרים, והתלמידים, וכן הוריהם, מוזמנים להגיע ולהשתתף בהן.
