נקודת מבט

אוצרות: חגית פלג רותם ולימור מרגוליס

30.12 - 27.2

ערב פתיחה:

30/12/2021

נקודת מבט

אוצרות: חגית פלג רותם ולימור מרגוליס

30.12 - 27.2

ערב פתיחה:

30/12/2021

נקודת מבט 2021// אדריכלות בצילום עכשווי אוצרות: חגית פלג רותם, לימור מרגוליס

משתתפות.ים: פז אדרי, עינת אטיאס, שי אפשטיין, יאיר ברק, הראל גלבוע, עמית גרון, יאנה דודלר, ינאי דיטש, אורלי דרובל, איתן ויתקון, ניקולאס וקסלר, דניאל חייקלסון, נמרוד לוי, גדעון לוין, נועם נבון, מיכאל נמליך, מרינה סיפר, אסף פינצ׳וק, אבישי פינקלשטיין, אריק צ׳רנובסקי, מיכל צ׳יטיאט, יוליה קלוצ׳ק, מיכל קריגר מוטולה, דייגו רוסמן, אילן שחם, יובל שיבולי, יעל שמידט, דפנה שרתיאל, איל תגר, דורון תלמי. רון קדמי ודן הנדל. קטעי וידאו ארט מהמופע ״ג׳ירפות״, מאת עופרה לוי יהודאי. כוריאוגרפיה: יגור מנשיקוב – להקת המחול GEM. עיצוב: רותם קפלן. עיצוב ההזמנה:

סטודיו טאץ׳.

האדריכלות הישראלית והסביבה האורבנית עומדות במרכז התערוכה, המספרת את סיפורו של המרחב הישראלי בזמן הווה. 31 צלמים מציגים עבודות מהשנתיים האחרונות, ולכל אחת ואחד מהם נקודת מבט ייחודית. בפסיפס שנוצר אפשר לראות את המתח שבו פועלת האדריכלות המקומית: בין האסתטי והמתוכנן היטב לבין המוזנח, המאולתר והמכוער. בין הצפיפות על הקרקע

לראש בעננים. התנגשות בין תהליכים ארוכים למציאות חסרת סבלנות.

התערוכה נקודת מבט נולדה בהשראת המקום: מרכז תאו בהרצליה שנחנך בינואר 2020, בתכנון משרד האדריכלים אסף לרמן. מרכז תרבות ופעילות מזן חדש, שבו המבנה לא רק משרת את התוכן, אלא הופך לחלק ממנו, ומסמן מפנה בחשיבה על מבנים לשימוש הקהילה. בצילומים של נמרוד לוי בניין תאו מוצג באור רך, מעין גן זן ברוטליסטי. הוא הופיע בטור האדריכלות של האדריכל דן הנדל והצלם דור קדמי בעיתון הארץ – שמוצג בתערוכה כפרויקט מיוחד – שם כתב עליו הנדל

שהוא משמש מחווה לרגעים הטובים של האדריכלות הישראלית.

הצלמות והצלמים בתערוכה מצליחים ליצור מסתורין במקומות מוכרים, לחשוף יופי ביום־יומי. חלקם מתמקדים במבני ציבור וחלקם מתבוננים במרחב הפרטי; חלקם מחפשים את הגרנדיוזי והראוותני ואחרים מוצאים עניין בשולי הזירה ובנוכחות האנושית. דימויים של אדריכלות מפוארת מוצגים לצד תמונות הרס ופינוי מקום לחדש, העתיד לבוא. בכך עוסק גם הפרויקט האורח – ״ג׳ירפות״, יצירה

רב תחומית, ממנה מוצג וידאו ארט בתערוכה. — יאיר ברק צילם את מוזיאון תל אביב לאמנות בתקופת הסגר הראשון של הקורונה, במרץ 2020. התוצאה היא סדרת העבודות היקף, מנקודת מבטו של העומד מחוץ למוזיאון הסגור, כמשה על הר נבו. נועם נבון צילם באותה תקופה את המרחבים הריקים מאדם של בריכת גורדון ושל אצטדיון בלומפילד – אותם מעוזי חיים ופעילות שנותרו משותקים. פז אדרי החל לפני כשלוש שנים לצלם את תהליכי הבנייה והצטופפות המע״ר התל אביבי. הוא מתעד בסבלנות ובהתמדה את צמיחת בניין תוה״א ועורף האיילון, ומציג את צמיחת המגדלים בעבודת וידאו מרהיבה, כצילומי טבע מואצים של צמיחה ופריחה. העבודה מעודכנת עד לרגע האחרון ומשקפת את קו הרקיע כפי שהוא בימים אלה.

גדעון לוין מצלם את החצר האחורית של מבני תעשייה ועבודה, ומעניק להם מראה של ענקים דוממים. הראל גלבוע מציג דיפטיך מפואר של בניין מוזיאון רמת גן המחודש, שנחנך בימים אלה, ועבודתו היא שיר הלל לקומפוזיציה האופקית ולבטון הברוטליסטי, הארצישראלי. עמית גרון מצלם את המרחבים האסקפיסטיים והמוגנים של בתים פרטיים, המשתקפים בהרמוניה בבריכות השחייה

שלצידם.

יעל שמידט מצלמת את תהליך השימור של בית ליבלינג, ומתמקדת בעובדים ובידיהם המלטפות את פרטי המבנה. אורלי דרובל מדגישה את נוכחותם של הפועלים השקופים: היא מצלמת אותם כשהם יוצקים את משטחי המלט לתשתית הרכבת הקלה. מיכאל נמליך ומיכל קריגר מצלמים הריסות, ויאנה דודלר ממקדת את מבטנו אל העשבים והצללים הנצמדים לקיר, בכוח החיים העיקש

של הטבע.

דניאל חייקלסון מתבונן בעין אוהבת ובמצלמה אנלוגית במאיץ החלקיקים במכון ויצמן. הבניין הרטרו־עתידני משנות ה־70, שחדל משימוש לפני כעשור, הוא סמל למדע אך גם להתיישנות ולהאצה שחלה בקצב הגילויים והשינויים בחיינו.

טור האדריכלות מעיתון הארץ מוצג כפרויקט מיוחד. דן הנדל ודור קדמי התחילו לפרסם את טור האדריכלות במוסף גלריה ב־2018. הנחת היסוד של הטור היא שאדריכלות היא מדיום נגיש ולא אליטיסטי, המשפיע על חיים של הרבה אנשים, ועל כן ביקורת אדריכלות, בדומה לביקורת מסעדות לדוגמה, צריכה לסקור את החוויה בבניין, ולא להתעכב על מה שאומרים עליו המתכננים. כל טור סוקר בניין בנוי אחד, שהכותב והצלם מגיעים אליו יחד. בהתאם, הטקסט של כל טור והצילומים המופיעים בו שזורים ומשלימים זה את זה. לטור המתפרסם לאורך זמן יש השפעה מצטברת על

השיחה סביב אדריכלות ובניינים.

פרויקט אורח בתערוכה: ״ג׳ירפות״ – יצירה רב תחומית, המשלבת מחול, תיאטרון, וידאו ארט וסאונד. היצירה נוצרה בעקבות התבוננות במחפרי ענק שמשטחים בניינים בתל אביב כדי להקים במקומם רבי קומות.

בימוי והפקה: עופרה לוי יהודאי. כוריאוגרפיה: יגור מנשיקוב מלהקת המחול GEM. עריכת וידאו: ירדן קום. מעצב תאורה: שי יהודאי. רקדנים: ג׳וזף אטקין, יגור מנשיקוב, ניב ארבל, אשד ויסמן, רוני שפס, תכלת הר ים.

 

פתיחת התערוכה: 30.12.21, נעילה: 27.2.22.

שיח גלריה עם אדריכל אסף לרמן והאוצרות: 31.1.22, בשעה 19:30

 

תאו, וינגייט 168 , הרצליה.

שעות פתיחה: א׳-ה׳ 20:00-09:00 , ו׳ 13:00-09:00

תערוכות עתידיות