טביעת פלסטיק | Plastic Footprint

אוצרות: ביני סי, ורה פלפול

    

אמנים משתתפים:

איה אליאב, ירון אליאסי, שולי בורנשטיין וולף, בברלי ברקת,  ורה ולרשטיין, מאיה סמירה,
רונית קרת, נולי עומר, יהודית שרייבר, בת חן א.שנייר, אבינועם שטרנהיים, אופירה שפיץ 

 

הפלסטיק הוא בין החומרים הבולטים המסמלים את העידן שלנו ואת תוצרי התרבות החומרית, הפופולארית והפונקציונאלית. אנו פוגשים ומשתמשים כמעט מבלי משים בתוצרי פלסטיק, המופקים בייצור המוני; דרך קופסאות אחסון, בקבוקי שתייה ופקקים  צבעוניים, קשים לשתייה, שקיות ניילון  ואריזות מזון וקלקר, אשר בתום השימוש הקצר בהם, מושלכים ומצטברים לכמויות פסולת עצומות שחלק ניכר מהם נסחף לאוקיינוסים. הפלסטיק, כולל מיקרו-פלסטיק, מזיק ועמיד ביותר ונמצא בכל מקום, ומהווה כ-85% מסך הפסולת בים, והוא מזיק ומשפיע על סביבת החיים הימית ועל בריאות האדם והוכר בשנים האחרונות כבעיה כלל עולמית.

 

התערוכה 'טביעת פלסטיק' (Plastic Footprint), מצביעה על כמה מאפשרויות התגובה הרבות והמרתקות של עולם העיצוב והאמנות לבעיה.  מהלך המחשבה על אקולוגיה ושימור אוצרות הטבע מביא אמניות ואמנים מעצבים ומעצבות ליצירת אמנות ואובייקטים שעשויים מחומרי הגלם, ורדי מייד של חלקי פלסטיק שונים המוגדרים כפסולת, ואותם הם הופכים לאובייקטים פונקציונאליים ו/או לאובייקטים של תשוקה רבי יופי. היצירות בתערוכה מבטאות את תוצרי המחקר והפיתוח של המעצבים/ות והאמניות/ים  ודרכן מגבירות את המודעות והחשיבות למחזור (Re-Cycling) ושימוש חוזר (Up-Cycling). חלקם/ן עושים/ות שימושים מגוונים באובייקטים קיימים  (Ready Made)אותם אוספים מהחופים, מפחי אשפה ומרחובות הערים. ויש  היוצרים אובייקטים, חפצים וכלים פונקציונאליים ורבי יופי שהם פועל יוצא ממהלך מחקרי ועמלני בשימוש בחומר הפלסטי והתמרתו  וזאת תוך יצירת ערכים אסטטיים חדשים בטכנולוגיות אותם פיתחו.

 

רבות מהעבודות בתערוכה מתבססות  על קִבּוּץ ולִקּוּט חלקי חומר, המתחברים לכדי שלם השומר על מראה פרגמנטרי, תוך ניסיון לצור מתוך הריבוי אסטטיקה ושפה חומרית חדשה, כאלו הן יצירותיה של ורה ולרשטיין המעצבת מפקקים של בקבוקי שתייה, פלסטיק ומתכת, שביניהם מחברים בעקביות קו, צבע ומקצב, אובייקטים מרהיבים בעלי צורות אמורפיות. הפסלים האווריריים, שלה ארוגים שתי וערב, מעניקים חוויה מרובדת: ראשוניות, צבעוניות, קצב, שקיפות וזרימה לאינסוף. ירון אליאסי אליאסי ממחזר רדי מייד של פלסטיק ופסולת תעשייתית וביתית, בטכנולוגיה אשר פיתח בעצמו ומייצר גופים דקורטיביים ואהילי תאורה העשויים רובם ככולם מחוטי פלסטיק ממוחזרים דקיקים שמעניקים לפלסטיק התעשייתי ותחושה של עבודת יד ייחודית.

 

יהודית שרייבר לוכדת במבטה דברים ש"סיימו" את תפקידם ו"שנעזבו" בשטח: בקבוקי משקה מפלסטיק (קנקלים), קופסאות שימורים, צמחים שנעקרו. את אותם החפצים, והחומרים המיותרים, בוחרת שרייבר לצלם. סדרת התצלומים הפואטיים, מעוררת הרהורים אקולוגיים על פונקציונאליות, על מַחְזור החיים, על היופי שבפגום. בסדרת הצילומים של שרייבר כמו גם  בעבודת הוידאו -ארט, של מאיה סמירה, תיעוד פואטי ותגובה למצב העודפות של החומרים פלסטיים שמציפים ומזהמים את הסביבה שלנו תוך התמקדות ביופי ובאסטטיקה של החפץ הפגום, הבלוי והבלתי רצוי. הוידאו של סמירה מבוסס על קולאז' דיגיטאלי, מורכב מצילומי  צדפיםפסולת ומוצרי צריכה שנזרקו ונפלטו אל החוף. העבודה היא מעין קליידוסקופ מרהיב שנע בתנועות סירקולרית אין סופית.

 

שולי בורנשטיין וולף, יצרה סדרת "קשרים". אלו הם אובייקטים העשויים מסינרי מספרה משומשים העשויים פלסטיק לבן. האמנית גוזרת אותם לסרטים דקים ויוצרת צמות וקשרים צפופים המתכנסים לאובייקטים ותבליטים בגדלים שונים. השימוש בטכניקת קולאז' ואסמבלאז' מחומרים שונים שנאספו, מביא לידי ביטוי אובייקטים פונקציונאליים ודקורטיביים המאופיינים בעבודה עמלנית, בכושר המצאה ודמיון, ולעיתים מצטרף לכל אלו גם הומור. דוגמא לכך הן יצורי הדמיון, "קיפודי ים מפלוסטקים" של נולי עומר, העשויים חיבורים חד פעמיים של חומרי פלסטיק שונים כמו קסמי שיניים מפלסטיק, ספוגי רחצה וחרוזי פלסטיק, היצורים הללו בעלי יופי פתייני ולרגעים ניראים ממש כתכשיטי טבע שנמשו ממעמקים.

 

הרעיון שלחלקי הפלסטיק יש 'היסטוריה', מעורר השראה עבור אבינועם שטרנהיים אשר ביצירותיו מתייחס לחפצים ולחומר כסוג של ארכיאולוגיה עכשווית או עתידית. בתערוכה מוצג פסל דמוני גדול מימדים, הנראה מרחף בחלל. האובייקט השחור נראה  כשריד קדום אשר נמשה מן המצולות, השייך לעולם אבוד מתרבות קדומה או עתידנית.

 

בציור הספינה הטבועה במעמקי האוקיינוס של בת חן שנייר משתרר שקט שחווים כשיורדים עמוק בים. המתכת, עם השנים והלחצים שמתחת למים מקבלת צורות יוצאות דופן, חייתיות כמעט  היוצרותנוף מיוחד במינו. זו אומנם עוד שארית של שהאדם יצר ומזהמת את הים אבל יש בה גם תקווה : היא יכולה להיות בסיס למושבת חיים חדשה מתחת למים. ציור האניה הגדולה של איה אליאב הוא תיאור רגשי אינטואיטיבי אשר מרמז על מצב מנטלי או נפשי. האניה שחורה כמעט מאיימת, בעלות חרטום מזדקר, מתוארת כאובייקט המשייט בים שחור סמיך ורב שכבתי ולרגעים ניראית גם היא כייצור מיתולוגי עצום המזדקר מהים הזפת.

 

בשלוש השנים האחרונות עמלה בברלי ברקת על "ארץ־פואטיקה", אובייקט גדול מימדים בקוטר ארבעה מטרים שמדמה את כדור הארץ העשוי כולו, מלאכת מחשבת מפסולת פלסטיק שאספה ברקת ברחבי העולם. את הפסולת מיינה לפי צבעים וסוגי ומרקמי החומר, ועיבדה אותם לחתיכות קטנות מהן יצרה משטחים תבליטיים בעלי ברק וצבעוניות עזה שמהם יצרה את מפת כדור הארץ הנראית כמו עבודת ויטרז' זוהרת. פרוייקט זה מוצג בימים אלו במרכז הסחר העולמי בניו יורק. בתערוכה בתאו  מוצג אובייקט הבנוי מעשרות צלחות פטרי, שבכל אחת מהן חומר חדש שזוקק/נוצר מהזבל, שיוצר מעין קודקס חזותי, אבסטרקטי ומסקרן.

 

אופירה שפיץ עוסקת מזה מספר שנים בייצוגים גיאוגרפיים הנוגעים בטריטוריה, גבולות, טופוגרפיה, ופני השטח, כמו גם לדימויי טבע ולזיכרון. המיצב שלה  עשוי מלאכת הרכבה אינטואיטיבית ואינטנסיבית של מאות אזיקוני פלסטיק שחורים ולבנים היוצרים אשד קוצני וסבוך. המיצב משתלשל מהתקרה ומתפשט ומתפרס על הקרקע. הדימוי מתכתב עם גדרות תיל או לחלופין רשתות דיג, כאלו שצדות דגה וגם כנסחפות ומושלכות למעמקים מהוות איום ומלכודת ליצוריים ימיים רבים.

 

רונית קרת מציגה תבליט קיר גדול מימדים העשוי מאריזות קלקר משומשות (פוליסטירן מוקצף), שמהותו החומרית מקפלת בתוכה ניגוד: מחד, הוא זמין, קל משקל ובעל איכויות גבוהות של בידוד תרמי ובטיחות באש, וככזה משמש באריזות לצורך הגנה על המוצרים. מאידך, מדובר בחומר בלתי מתכלה, מזיק, מזהם ומסוכן. כך, הדיכוטומיה מונחת בפני הצופה כשבתוך הטוהר הלבן שזורה גם התרעה על סכנה שטמונה בהמשך קיומו של עולם שאינו מחויב לטבע ולמשאביו.

 

העבודות בתערוכה מבקשות להסב  את תשומת לבנו ליכולות שלנו ליצור אובייקטים שימושים ויצירות אמנות תוך מיחזור פסולת פסליק באופנים פונקציונאליים, פשוטים ונגישים שחוסכים בדרך תהליכי מחזור שהם עצמם תורמים לבזבוז אנרגיה וזיהום האויר והמים, תוך רצון ואמונה כי \ פעולה מודעת של רבים מאיתנו יכולה לקדם שינוי במודעות סביבתית, ולהנעה למעורבות קהילתית.

 

 

___________________________________________________________________________________________________

שיחי גלריה :

9.6 בשעה 11:00 – בנוכחות האוצרות

23.6 בשעה 11:00 – בנוכחות האוצרות

 

****

תאו- מרכז לתרבות אמנות ותוכן הום בשיתוף עיריית הרצליה. במרכז נערכים מופעי מחול, מוזיקה ואירועי תוכן. הגלריה לאמנות של תאו מציגה תערוכות מתחלפות של אמנות ישראלית עכשווית, התערוכות בגלריה עוסקות בנושאים חברתיים ותרבותיים בישראל דרך השמעת קולות רבים ומגוונים של אמנים עכשווים. 

 

תאו – מרכז לתרבות ואמנות, וינגייט 168, הרצליה פיתוח
שעות פעילות א'-ה' : 09:00-20:00  ו' : 09:00-13:00

Teo – Art & Cultural Center, 168 Wingate Street, Herzliya Pituach
Sun-Thur: 9:00-20:00, Fri: 9:00-13:00, Sat: Closed