כתוב את הכותרת כאן
מחול, הוא כל סוג ריקוד הנתפס כאומנות. הדבר הראשון שעולה לנו בראש כששומעים את המילה "מחול" הוא בלט, וזו אכן צורת המחול העתיקה ביותר בעולם המערבי. עם השנים התפתחו עוד ועוד ורסיות של מחול, ביניהן מחול מודרני, מחול עכשווי, תיאטרון מחול, בּוּטוֹ, היפ הופ, מחול ג'אז ועוד.
קצת מושגים של מחול: תנועות הן מאבני הבניין הבסיסיות של הכוריאוגפיה. מסדרה של תנועות נוצר משפט תנועתי. מבנה המורכב ממשפטים תנועתיים רבים נקרא קומפוזיציה תנועתית. פעמים רבות לכוריאוגרף, שהוא האומן שיוצר את המחול, יש מכלול תנועות המאפיינות אותו או שכלולות ביצירת מחול מסוימת שלו. דבר זה מכונה אוצר תנועות או אוצר תנועתי. למעשה, כוריאוגרף מפתח מערכת סגנונית-מחולית עקבית המאפיינת את יצירותיו כעין "כתב יד" מחולי אישי, מה שמהווה את שפה תנועתית של אותו כוריאוגרף. האופן שבו מבצעים תנועה מסוימת (ברכות או בחדות, באחידות או במקוטע, בשחרור או בשליטה וכו') מכונה איכות תנועתית.
עד השנים האחרונות שיטת לימוד המחול או ההכשרה למחול הוייתה בשיטת ההבלט הקלאסי, המתאפיינת במערך שיעורי בלט מקובע ומוגדר בפרוטרוט לאורך שנים, משמעת חזקה, קוד לבוש קפדני ותחרותיות גבוהה.
כיום עם התרחבות מגוון סוגי המחול, התרחבו גם שיטות הלמידה שהפכו להיות יותר מאוזנות ופחות נוקשות.
לריקוד והעיסוק בו יתרונות רבים: מבחינה קוגניטיבית, נוצר קשר חזק יותר בין תנועת הגוף לחושים(כמו קשר עין-יד), חידוד סנכרון הקצב (חוש קצב), ושמיעה מוסיקלית.
מההיבט הפיזי, ריקוד מחזק את שרירי הליבה, שורף קלוריות ותורם לפעילות הלב והריאות.
ואפילו פיזיולוגית ונפשית – ריקוד משחרר אנדורפינים והורמונים הקשורים בביטחון, בפידבק חיובי עצמי, ומאפשרים לחזק את הרגשת הערך והקבלה העצמית. למעשה, ניתן למצוא כיום קורסי ריקוד כתרפיה, בהם משתתפי השיעור מתנסים בחקירה פעילה של ההנחיות שניתנו, תוך שהם מגלים כיצד ניתן לפרש באופן סובייקטיבי את המידע הניתן ולבצע את ההנחיה בהלימה לתחושותיהם ולפרשנותם האישית, ובכך מגיעים לחקירה עצמית והבנה טובה יותר של גופם ועצמם.
למחול אין גיל, ולמעשה ניתן לראות ילדות החל מגיל 4 ונשים בעשורים המתקדמים לחייהם מתחילות ללמוד ולהתאמן על בסיס קבוע.
במרכז התרבות תאו מתקיימים קורסי מחול שונים כגון בלט, מחול מודרני, ואף קורסי dance therapy, גאגא, ואפילו בוגי ווגי לפיתוח יצירתיות בילדים.